ת"א 9924/07

תקציר

לאחר בחינת מכלול הראיות והטיעונים שהוגשו, החליטה השופטת לדחות את בקשת המבקשים לעיון חוזר בהחלטה הקודמת. המבקשים לא סיפקו נימוקים משכנעים לשינוי פסק הדין המקורי. לגופו של עניין, ציין השופט כי למעמד הבעלות של המשיב ולקיומם של שעבודים לא הייתה השפעה משמעותית על התיק. גם סוגיית החלון שנפתח שלא כדין נמצאה לא רלוונטית, וכך גם מאפייני הרחוב והיעדר נקיטת הליכים משפטיים נגד עסקים אחרים. השופטת שקלה את עמדותיהם הסותרות של השוכרים ביחס לעסקיהם של המבקשים והגיעה למסקנה כי טענת חוסר הניקיון אינה משכנעת. באשר לנימוקים הנטענים לבקשה, ציינה השופטת כי המבקשים לא הציגו טענות חדשות כלשהן הנוגעות להיבט הקנייני, ועל כן הקביעות המקוריות עומדות בעינן. בהיבט המטרד מצאה השופטת כי חוות דעת המומחה בנושא רעש אינה שלמה ואינה מכסה את שעות הפעילות הרלוונטיות, ועל כן טענת המשיבים בעניין זה מוצדקת. גם המסמך שהגישו המבקשים בעניין הריח לא היה מספק, והשופטת קבעה כי הקביעות שהתקבלו בהחלטה הראשונית תקפות. השופט ניתח גם את מאזן הנוחות ומצא כי טענות המבקשים לנזק כספי אינן נתמכות די הצורך בראיות. לפיכך, פוטנציאל הפגיעה במשיבים עלה על כל נזק אפשרי למבקשים. השופט תיקן את סכום הפיקדון ל-15,000 שקל וקבע כי ההחלטה המקורית על מתן צו המניעה עומדת בעינה, בתוספת של 10,000 ₪ לפיקדון. כמו כן, חויבו המבקשים לשאת בהוצאות המשיבים בגין הבקשה לעיון חוזר, בסך 5,000 ₪. ההחלטה סווגה כזמנית, בכפוף להסכמה נוספת או קביעת שעות פעילות מתאימות. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ביום 27.1.2011.