רע"פ 3255/09

תקציר

גזר הדין המדובר כולל שני כתבי אישום נגד בעל שתקף את אשתו. האישום הראשון מייחס לו תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, והאישום השני מוסיף אישום של היזק לרכוש בזדון. התקיפות התרחשו בשני מועדים שונים, שתיהן בתוך פרק זמן קצר. הבעל הודה באשמה בשני סעיפי האישום והורשע בהתאם. בית משפט השלום התחשב בחומרת העבירות, במיוחד לאור ביצוען כלפי בן זוג, והטיל עליהן עונש של 10 חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת המאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי. הבעל ערער על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וטען כי נסיבותיו האישיות, לרבות תאונה טראומטית בה היה מעורב, והתנהגותה האלימה של אשתו, צריכות להביא לעונש קל יותר. בית המשפט המחוזי דחה ערעור זה, והביא את הבעל להגיש ערעור לבית המשפט העליון. שופט בית המשפט העליון סירב לדון בתיק, וקבע כי הוא אינו מעורר שאלות משפטיות עקרוניות ולכן אינו ראוי לדיון בגלגול שלישי. עוד קבע השופט כי העונש שנגזר היה הולם בהתחשב בחומרת העבירות, וכי נסיבותיו האישיות של הבעל לא הקלו במידה מספקת על חומרת מעשיו, במיוחד בהתחשב בכך שלא נטל עליהן אחריות מלאה. כמו כן, נדחו הטענות בדבר עבירות "קלות", והשופט הדגיש את הצורך בהרתעה ובענישה ממשית בגין עבירות אלימות, ובפרט כאלה הכרוכות בהתעללות בין בני זוג. בקשתו של הבעל לחופשה לצורך ערעור נדחתה, והוא חויב להתייצב בבית המשפט המחוזי כדי להתחיל לרצות את עונשו.