בר"ע 161/71

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת ועדת כספי, גוף משמעתי של ההתאחדות לכדורגל, בנוגע לפרשת שוחד בה היו מעורבים שני מועדוני כדורגל, בני יהודה תל אביב והפועל חדרה. הוועדה מצאה שחקן מהפועל חדרה אשם בהתנהגות בלתי ספורטיבית לאחר שקיבל שוחד כדי להפסיד משחק מול בני יהודה. עם זאת, הוועדה זיכתה את הפועל חדרה מכיוון שלא מצאה ראיות מספיקות לכך שהמועדון היה מודע לשוחד. שופט בית המשפט המחוזי קבע כי הוועדה פירשה לא נכון את תקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל והייתה צריכה להרשיע גם את הפועל חדרה. השופט הכריז אז על המועדון אשם בעצמו. על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי שגה בית המשפט המחוזי כשהפך את החלטת ועדת כספי. היא קבעה כי על בתי המשפט להתערב בהחלטות של גופים וולונטריים כמו ההתאחדות לכדורגל רק בעילה של חריגה מסמכות או פגיעה בעקרונות הצדק, והנטייה של בתי המשפט היא לקיים את החלטות הטריבונלים הפנימיים הללו. במקרה זה, החלטת הוועדה לא נבעה מחריגה מסמכות, אלא מפרשנות מוטעית בתום לב של תקנות המשמעת. עוד הדגיש בית המשפט העליון כי מדובר בהליך מעין עונשי וכי לצוותים המתנגדים להחלטה אין זכויות חוזיות העומדות על כף המאזניים. בנוסף, מתח בית המשפט העליון ביקורת על הימנעותו של בית המשפט המחוזי מלהחזיר את הנושא לוועדת כספי לצורך מתן גזר דין, וציין את חוסר היעילות שנגרם כתוצאה מהתערבותו של בית המשפט המחוזי, שהובילה להתנהלות הליכים נוספים בתוך ההתאחדות לכדורגל שלא לצורך. ככלל, פסק הדין של בית המשפט העליון הדגיש את ההיקף המצומצם של ההתערבות השיפוטית בהחלטות של גופי ספורט וולונטריים ואישר את זיכויו של הפועל חדרה.