ת"א 51193-10-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המבקשים להקפאת הליכים, בעיקר משום שלמשיב יש זכות לבחור בין פנייה לבוררות או הגעה לבית המשפט, שכן השימוש במילה "רשאי" בהסכם מצביע על כך שבוררות אינה חובה. המבקשים גם לא הצליחו להוכיח נכונות לנהל הליכי בוררות, שכן הם הגישו בעבר תביעה רלוונטית באוקראינה, מה שמעיד על חוסר נכונותם לדבוק בסעיף הבוררות. כמו כן, בקשת המבקשים להארכה זמנית להגשת תביעה שכנגד נדחית, שכן הוגשה בסמוך לאחר הגשת כתב ההגנה. הארכה זו מוצדקת בשל בקשתם הראשונית להקפאת הליכים, אשר אילו הייתה מתקבלת הייתה מייתרת את הצורך בתביעה שכנגד. בנוסף, בית המשפט מורה למבקשים לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך 5,000 ₪ כולל מע"מ. החלטה זו מתבססת על סעיף 5 לחוק הבוררות, המקנה לבית המשפט סמכות שיקול דעת לעכב הליכים ולהעביר סכסוך לבוררות, בהתקיים תנאים מסוימים. המבקשים לא עמדו בתנאים אלה, ועמדת המשיב נתמכת בנסיבות חיצוניות. פסק הדין מדגיש את חשיבות כיבוד הסכמי הבוררות ואת הצורך לחזק את מוסד הבוררות.