ע"ו 53041-07-11

תקציר

הוגש ערר על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המחוזית ירושלים שלא להחליף צו אשפוז כפוי בצו טיפול רפואי כפוי למערער. המערער נעצר בגין מספר עבירות ונמצא בלתי כשיר לעמוד לדין, מה שהוביל לאשפוזו. הוועדה אמנם העניקה לו חופשה מותנית, אך סירבה להמיר את צו האשפוז, בנימוק של מגבלות סעיף 28 לחוק טיפול בחולי נפש. המערער טען כי לוועדה סמכות להוציא צו מגביל פחות, מה גם ששחרור לצווי טיפול במרפאה הוא דבר שבשגרה. המשיב, המייצג את המדינה, הכיר בהחלטות השונות בנושא זה והציע לדחות את ההכרעה בתיק זה. עם זאת, בית המשפט, בהסכמתו עם המערערת ופסקי דין קודמים, קבע כי לוועדה אכן יש סמכות להחליף את צו האשפוז בצו טיפול רפואי כפוי. בית המשפט מתח ביקורת על נוסחו הנוכחי של החוק, שהוביל להחלטות לא עקביות, ואימץ את הרציונל של פסיקה קודמת של השופט ביין בפרשת פזרקר נ' מדינת ישראל. משכך, התקבל הערעור, וצו האשפוז הומר בצו טיפול רפואי כפוי, תוך הדגשת הצורך בהחלטה במועד על שיקומו של המערער. פסק הדין הדגיש את חשיבות האיזון בין זכויות הפרט לבין ניהול שיפוטי יעיל, ובסופו של דבר פסק לטובת המערער.