רע"א 1053/20

תקציר

פסק הדין הנדון קשור לערעור על פסק דין קודם לטובת המשיבים, אשר דחה את בקשת המבקשים לבטל פסק בוררות. התביעה הראשונה הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לבטל החלטה של בית משפט לבוררות דתית, בית הדין צדק - נתיבות חיים, אשר קבע כי המשיבים אינם אחראים להפסדים הכספיים שנגרמו למבקשים ביחס להשקעות המנוהלות על ידי Wextrust Capital (WC). פסק דינו של בית המשפט המחוזי אישר את החלטת בית המשפט לבוררות ודחה את בקשת הביטול של המבקשים, בנימוק שהיא אינה נוגדת את תקנת הציבור, שהיא דרישה לביטול החלטות כאלה. פסק הדין פירט את ההיסטוריה של התיק, כולל הטענות על פעולות הונאה שבוצעו על ידי מנהלי WC, השבתת החברה לאחר מכן על ידי ה-SEC ותוצאות דיוני הבוררות. על פי פסק הדין, בית המשפט לבוררות בחן ביסודיות את הטענות במשך שלושים דיונים ובסופו של דבר דחה את טענות המבקשים כי המשיבים היו מודעים לפעילות המרמה והיו מעורבים בה. עיקר טענותיהם של המבקשים נגעו להסתמכותו של בית המשפט לבוררות על עדות המומחה של מר הווארד שפינדל, שהיה מעורב בעסקי המשיבים, ולחוסר יכולתם לחקור אותו חקירה נגדית. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי כל טעות שנעשתה בהליך הבוררות לא היוותה עילת ביטול מוצדקת וכי לא נמנע מהמבקשים להציג את ראיותיהם. בית המשפט החיל גם את הדין ההלכתי, בהתאם להסכמת הצדדים, אשר פטר את בית המשפט מקיום דיני הראיות הרגילים. המבקשים ניסו לערער על החלטה זו, אולם מפסק הדין שלפנינו נקבע כי בקשתם אינה עומדת באמות המידה המחמירות הנדרשות לערעור מסוג זה, שכן היא מתמקדת בנסיבות הספציפיות של המקרה ולא מעלה סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות. פסק הדין מדגיש את היסודיות והסבירות הן של החלטת בית המשפט לבוררות והן של פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומקשה על קבלת טענות המבקשים לעוול פרוצדורלי. משכך, בקשת הערעור נדחתה, ללא צו להוצאות, בהיעדר תביעה שכנגד מצד המשיבים.