רע"א 909/07

תקציר

במקרה הנדון, נדחתה בקשה לביטול החלטה קודמת של בית המשפט בעילה של מרמה. החלטת בית המשפט המקורית, מיום 25.3.2007, דחתה את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 17.1.2007. פסק דין קודם זה ביטל צו מניעה הנוגע לנכסי מקרקעין שלטענת המבקשת הוקצו לה על ידי בעלה, ובכך יש להגן עליהם מפני נושיו, לרבות המשיב מס' 1. השאלה המרכזית הייתה האם הוטל עיקול על נכסים אלה ביום 25.9.2000, לפני המחאת הזכויות למבקש, אשר יאפשר למשיב מס' 1 לתבוע את הנכסים. בית המשפט המחוזי צידד במשיבים, אך המבקש טען כי החלטה זו התבססה על מצג שווא כוזב של המשיב מס' 1 בדבר הטלת העיקול. עם זאת, בית המשפט הנוכחי קבע כי החלטות ביניים כאלה יכולות להישקל מחדש רק על ידי בית המשפט הפרוצדורלי שנתן את פסק הדין המקורי, ולא על ידי ערכאת ערעור. מאחר שטענת המרמה התבססה על טענות עובדתיות שלא ניתן היה לבחון כראוי על ידי ערכאת הערעור, יש להגיש בקשה לעיון חוזר בבית המשפט המחוזי. בית המשפט הנוכחי הדגיש כי שיקולים חוזרים כאלה הם נדירים ואין לנקוט בהם בקלות דעת, והזהיר מפני שימוש לרעה אפשרי בהליכים משפטיים. אשר על כן, הבקשה נדחתה מבלי שנדרשה תגובת המשיבים.