ע"פ 58943-09-19

תקציר

השופטים דחו את הערעור על מעצרו והרשעתו של המערער בהעלבת עובד ציבור, איום על עובד ציבור, תקיפת שוטר והתנגדות למעצר. השופטים הסכימו עם ממצאי עובדה ומשפט של בית משפט קמא, ולא מצאו עילה להתערב בניתוח הקפדני והיסודי של הערכאה הנמוכה יותר. מעצרו של המערער בתחנת המשטרה היה כדין, שכן הוא התבסס על חשד סביר למעורבות פלילית ועל הצורך בחקירה שניתן היה לנהלה רק שם. גם עלבונותיו ואיומיו כלפי שוטרת הורשעו בצדק משום שפגעו ביכולתה לבצע את תפקידה ורחוקים מביטוי פוליטי מוגן. זאת ועוד, השופטים אישרו את הרשעתו של המערער בתקיפת שוטר ובהתנגדות למעצר, תוך שהם מסכימים עם הערכות המהימנות של בית משפט קמא ודחיית גרסת המערער לאירועים. השופטים דחו גם טענות הנוגעות לכשלי חקירה, לטיפול בתיק על ידי יחידת התביעות המשטרתית ולמעצר הבלתי חוקי לכאורה במהלך האירועים בחניון תחנת המשטרה. לבסוף, הסכימו השופטים עם פרשנותו של בית משפט קמא לדין החל על המאסר המותנה, וקבעו כי בעת ביצוע העבירות הוטל על המערער מאסר על תנאי וכי המאסר המותנה הופעל כדין.