עפ"ת 58862-03-11

תקציר

המערער הורשע על ידי בית המשפט לתעבורה בירושלים בעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. האירוע התרחש ביום 19.9.2008, כאשר המערער נעצר סמוך לשעה 3:14 לפנות בוקר, ובבדיקת אלכוהול התגלה ריכוז של 630 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר. המערערת הודתה כי שתתה אך טענה כי שתתה לגימות ספורות בלבד. בית משפט קמא מצא אותה אשמה על סמך עדויות עדים ומספר סוגים של בדיקות אלכוהול שנערכו למערער, לרבות "מבחן מאפיינים". המערער טען כי שגה בית משפט קמא במספר טעויות, לרבות פירוש שגוי של מספר הבדיקות שנערכו ומתן משקל יתר לחלק מהראיות תוך התעלמות מאחרות. עוד טענה כי היה צריך לאפשר לה להיוועץ בעורך דין לפני המבחנים וכי עונשה מופרז משום שהוא מרתיע אותה מלהציג הגנה. המשיב טען כי הזכות להיוועץ בעורך דין אינה מוחלטת וכי העונש הולם. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב בכל הסעיפים. בית המשפט קבע כי החלטת בית משפט קמא התבססה על ראיות מהימנות וכי לא הייתה עילה להתערב בעונש שהוטל. לפיכך, הערעור נדחה.