רע"א 5208/06

תקציר

הבקשה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שדחה את בקשת העותרת לפטור מערבות נדחתה. העותר טען, כי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המחייבת ערבות להוצאות המשיבים בערעור, נחקקה שלא כדין, שכן שר המשפטים חרג לכאורה מסמכותו. לטענת העותר, כלל זה סותר את סעיף 90(1) לחוק בתי המשפט, הקובע קביעה ביטחונית לבקשת הצדדים. עוד טען העותר, כי חיוב ערבות כזו ללא שיקול דעת שיפוטי פוגע בזכות הערעור הבלתי מותנית שלו. עם זאת, בית המשפט אישר כי הכלל תקף מכוח סעיף 108 לחוק בתי המשפט, המקנה לשר סמכות לקבוע כללים פרוצדורליים, לרבות כללים הקשורים לערעור. בית המשפט הדגיש כי סמכותו של השר רחבה, המאפשרת תקנות כאלה כעניין של סדר משפטי, והיא נוהג רב שנים. יתר על כן, הכלל משרת תכלית סבירה בכך שהוא מגן על המשיבים מפני עלויות בלתי מוצדקות, שומר על יציבות פרוצדורלית ומבטיח הגינות. למרות שהועלו חששות חוקתיים, זכות הערעור, אף שהיא מהותית, אינה מוחלטת וניתן להכפיף אותה לתקנות פרוצדורליות כמו דרישת הערבות, שאינה נחשבת בלתי חוקתית. האפשרות לפטור מטעמי צדק נותרה תחת תקנה 432, ובכך נשמרת זכויותיו של המערער תוך איזון אינטרסים. במקרה ספציפי זה, מצבו הכלכלי של המבקש לא נחשב מספיק לצורך פטור, ולא זוהו עילות לשלב ערעור שלישי. משכך, דחה בית המשפט את הבקשה ואת עיכוב הביצוע, ובכך אישר את חוקיות ההחלטה ואת התאמתה לעקרונות פרוצדורליים ומנהגיים במשפט הישראלי.