ת"א 21962-05-16

תקציר

התובע היה מעורב בשתי תאונות דרכים נפרדות ותבע פיצויים. התאונה הראשונה התרחשה באוגוסט 2013, כאשר רכבו של התובע נפגע מאחור, והשנייה התרחשה בפברואר 2015, בה נפגע התובע כהולך רגל. אין חולק כי התאונה הראשונה נגרמה על ידי הנתבע 1, והשנייה על ידי הנתבע 2. בעקבות התאונות נגרמו לתובעת חבלות בצוואר, בגב, בברך ימין, בקרסול וביד ואובחנה כסובלת מפיברומיאלגיה. בית המשפט מינה שני מומחים, אורתופד וראומטולוג, אשר בדקו את התובעת ונתנו חוות דעת על פציעותיה ונכויותיה. האורתופד ייחס לתובע נכות אורתופדית בשיעור של 15%, בחלוקה שווה בין שתי התאונות. הראומטולוג ייחס 7.5% נכות עקב פיברומיאלגיה, כאשר שליש קשור לתאונה הראשונה ושני שלישים לשנייה. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחים וקבע כי לתובע נקבעה נכות מוחלטת של 21%-9% מהתאונה הראשונה ו-12% מהתאונה השנייה. כמו כן פסק בית המשפט לתובע פיצויים שונים, בהם כאב וסבל (46,000 ש"ח בגין התאונה השנייה ו-20,000 ש"ח בגין הראשונה), הפסד שכר עבר (20,813 ש"ח בגין התאונה השנייה), הפסד השתכרות עתידית (498,500 ש"ח המתחלקים בין התאונות), סיוע מצד שלישי (10,000 ש"ח בגין התאונה השנייה ו-6,000 ש"ח בגין הראשונה), והוצאות רפואיות והוצאות נסיעה (40,000 ₪, חלקי התאונות). נאשם 1 חויב לשלם 256,600 ₪ בגין התאונה הראשונה, ונאשמים 2 ו-3 חויבו לשלם במשותף 364,700 ₪ בגין התאונה השנייה, כולל שכר טרחת עורך דין. לבסוף, הודעת הצד השלישי נגד הנתבע 2 התקבלה במלואה, כלומר הם יפוצו את הנתבע 3 בגין כל תשלום שישולם לתובע.