ב"ל 24307-08-19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי נוסף. השופטת קבעה כי חוות דעתו של המומחה לגבי מצבו הלבבי של התובע הייתה סבירה ומבוססת על מדדים אובייקטיביים, וחוסר הסכמתו של התובע עם הערכת המומחה לא הצדיק מינוי מומחה אחר. יתר על כן, השופט מצא כי טענותיו האישיות של התובע כנגד המומחה אינן מבוססות ומועלות אך ורק לצורך קבלת מומחה רפואי חדש לאחר שלא היה מרוצה מחוות הדעת הנוכחית. הבקשה נדחתה גם משום שהוגשה רק לאחר שהמומחה נתן את חוות דעתו, מה שהעלה חשש למניעי התובע. השופטת הדגישה כי העבודה המשותפת בין המומחה לבין המומחה הרפואי מטעם הנתבעת אינה מהווה ניגוד עניינים או עילת פסילה. משכך, נדחתה בקשת התובעת למינוי מומחה נוסף, וחוות דעתו של המומחה עמדה בעינה. בהתחשב באופי טענות התובע, שקלה השופטת להטיל הוצאות על התובע אך החליטה שלא לעשות זאת בשל מצבו הגופני.