המ"ש 3431-06-23

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש להאריך את מועד המשפט בהתבסס על מספר גורמים. ראשית, המבקש לא הצליח לספק נימוק משכנע לשיהוי הניכר בהגשת הבקשה. הדו"ח שולם ב-9 במרץ 2022, אך הבקשה למשפט הוגשה רק ב-19 ביוני 2023, ללא כל הסבר לעיכוב של שנה. שנית, טענתו של המבקש כי הדו"ח שולם על ידי אמו לא נתמכה בראיות קונקרטיות כלשהן. על פי החוק, תשלום הדו"ח נחשב להודאה באשמה, ובית המשפט לא מצא נסיבות מיוחדות במקרה זה המצדיקות הארכת זמן למשפט חוזר. בנוסף, טענת המבקש בדבר עיוות דין פוטנציאלי אם הבקשה תידחה לא נתמכה בראיות מספיקות. הראיה היחידה שהוצגה הייתה תצהיר גרידא של אדם אחר שטען כי היה הנהג, אשר ללא פרטים נוספים לא היה בו די כדי להצדיק את ביטול פסק הדין. בית המשפט הדגיש את הצורך לכבד את עקרון סופיות הדיונים ואת חשיבות העמידה במועדים פרוצדורליים. במקרה דנן, המבקש לא עמד בנטל לשכנע את בית המשפט כי קיימים טעמים משכנעים המצדיקים משפט חוזר, ומשכך, הבקשה נדחתה בהעדר הצדדים.