ת"א 38084-04-11

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את הודעת הצד השלישי של הנתבע משום שהיא נחתמה על ידי הנתבע, ולכן הנתבע אינו חייב לתובע כספים כלשהם. הנתבעת הסכימה לבצע עבודות קבלנות משנה עבור התובעת, אך בעקבות חילוקי דעות ביטלה התובעת את ההסכם והוציאה את הנתבעת מאתר העבודה. הנתבע חתם אז על כתב ויתור בו לא הודה בטענות נוספות כנגד התובע, אך הנתבע טען כי הם אולצו לחתום תחת כפייה כלכלית של הצד השלישי, שסירב לשלם סכומים מסוימים המגיעים להם. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענת הכפייה של הנתבע אינה מבוססת, שכן רוב החשבון הסופי שנשלח על ידי הנתבע לצד השלישי כלל תשלומים שהצד השלישי לא אישר קודם לכן. יתר על כן, לא הייתה כל אינדיקציה לכך שהצד השלישי השתמש בכפייה, שכן מצוקתו של הנתבע הייתה זמנית והנתבע הוא גוף כלכלי גדול שלא סביר שיופעל עליו לחץ להגיע להסכם. עוד ציין בית המשפט כי הנתבעת לא ניסתה לבטל את כתב הוויתור, והסתירה את כתב הוויתור מבית המשפט עד שהצד השלישי הזכיר אותו. בסופו של דבר, השופט החליט כי כתב הוויתור הוא מסמך תקף, ויש לדחות את טענות הנתבע כלפי הצד השלישי, כאשר כל צד אחראי לשכר טרחתו.