עמ"נ 45335-10-12

תקציר

פסק הדין דן בערעור בעניין ארנונה המסווגים תחת קטגוריות שונות בצו הארנונה של העירייה, קרי "מחסן", "מחסן שיווק", "חניונים" ו"קרקע תפוסה". בית המשפט מקיים את חוק הרשויות המקומיות, הקובע כי עררים בעניין ארנונה כללית יופנו למנהל הארנונה, וממילא מכתבי המערער, שאינם ממוענים אליו, אינם תקפים. לגבי המסים שנגבו בשנים 2010 ו-2011, בית המשפט מסכים עם דחיית ועדת הערר על הסף, מאחר שלא הוגשה השגה כדין. רכושה של המערערת מסווג כ"מחסן שיווקי", שכן הוא מאחסן טובין המיועדים לשיווק ולמכירה, ולא רק לאחסון. סיווג זה נתמך גם בפסקי דין קודמים של בתי המשפט. הגדרת "חניונים" בצו הארנונה כוללת באופן ברור דרכי גישה, מעברים ורמפות, ובית המשפט מאשר שהם חלק בלתי נפרד מהחניון. עם זאת, בית המשפט מסכים עם טענת המערערת כי אם ישנם שטחים חשופים בקומת הקרקע המשמשים לחניה חינם, יש לחייבם כ"קרקע תפוסה למכוניות" ולא כ"חניונים". לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו, והוצאות המשיב ושכ"ט עורך הדין נשואים על המערערת, בסך של 15,000 ₪, בתוספת חיובים כנדרש בחוק.