בר"ע 5059-05-13

תקציר

ההחלטה מתייחסת לערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים, שדחה את בקשת המערערת למנות מומחה רפואי נוסף ברפואה תעסוקתית כדי לבחון את טענת המערערת כי ליקויי הצוואר והכתף שלה הם פגיעות עבודה. בית המשפט מינה מומחה לכירורגיה אורתופדית, פרופ' גרשון וולפין, שחוות דעתו בעניין זה לא הייתה לטובת המערער. המערערת טענה כי המומחית לא שקלה את מכלול הראיות הרפואיות וכי מומחה לרפואה תעסוקתית יתאים יותר לבחון את תביעתה, במיוחד לאחר שפסיקה קודמת הנוגעת לפגיעות בידה הכירה במחלת מקצוע. המוסד לביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה נוסף, בטענה שמומחיותו של פרופ' וולפין מספקת. השופטת הסכימה עם המכון, וציינה כי כישוריו של פרופ' וולפין מתאימים להערכת מצבו של המערער וכי החלטת בית הדין האזורי שלא למנות מומחה נוסף צריכה לעמוד. גם שאלות הבהרה אינן יכולות להיות מוצדקות, שכן המומחה כבר התייחס לשאלות מרובות. עם זאת, השופט קבע כי יש לבקש מהמומחה להתייחס למסמך רפואי מיום 4.4.2012, כפי שהוסכם על ידי המכון. בקשת רשות הערעור נדחתה אפוא, והחלטת הערכאה הנמוכה יותר נותרה בעינה, ללא צו להוצאות.