ע"פ 6752/97

תקציר

במקרה של פרידן ומזקי, שניהם הואשמו בהאזנת סתר - פרידן יחד עם שותפו צור, שהסכים לשמש כעד מדינה בהסדר שעדותו לא תשמש נגד פרידן. משפטם של פרידן ומזכי אוחד בעקבות עדויות ועדים משותפים, למרות התנגדותו של פרידן, שכן חשש שעדותו של צור במשפטו של מצכי תשפיע בשוגג על משפטו שלו. השופט כספי, שניהל את שני התיקים, דחה את בקשתו של פרידן לעכב את שמיעת עדותו של צור עד לאחר משפטו של פרידן, תוך שהוא מציין עיכובים וסיבוכים אפשריים כנימוקים להחלטתו. פרידן ביקש אז לפסול את השופט כספי, אך בקשה זו נדחתה. בית המשפט העליון הדגיש את החשש כי "מסה" העדויות הבלתי קבילות שצור ימסור עלולה להשפיע שלא בצדק על משפטו של פרידן, גם אם באופן לא מודע, תוך פגיעה במראית העין של ההגינות. בפסק הדין הודגש כי בעוד ששופטים יכולים בדרך כלל להבחין בין מידע קביל למידע שאינו קביל בשל מקצועיותם, מקרה זה מציב אתגר ייחודי. בית המשפט קבע כי כדי להבטיח שהצדק ייעשה, משפטו של פרידן צריך להתקדם לסיומו לפני משפטו של מצחי, שם תישמע עדותו של צור. לפיכך, היה על השופט כספי להימנע מחשיפה לעדותו של צור עד לאחר הכרעה בעניינו של פרידן. בית המשפט ביקש לשמור על טוהר משפטו של פרידן, תוך הכרה בעיכובים פרוצדורליים בלתי נמנעים במשפטו של מזאקי.