ע"א 1142/24

תקציר

הערעור נדחה מאחר שבית המשפט לא מצא עילה ממשית לפסילת הרכב השופטים. המערערת טענה כי הפאנל היה מוטה וביקר את התנהלותם, בטענה להפרות הקשורות לתשלום שכר טרחת מומחה. עם זאת, נקבע כי לא קיים חשש ממשי למשוא פנים. הביקורת של הרכב השופטים, אף שצוינה כקשה, לא הצדיקה פסילה שכן היא לא עמדה ברף הגבוה הנדרש לפעולות מסוג זה. בית המשפט הדגיש כי לא כל הערה בלתי ראויה מצדיקה פסילת פאנל ומרבית הסוגיות שהועלו הן פרוצדורליות, המתאימות להליכי התנגדות נפרדים ולא לטענות פסילה. טענות המערער, הנוגעות להחלטות שניתנו חודשים קודם לכן ולפעולות שננקטו במסגרת ההליך, נמצאו בחוסר תום לב ואינן ראויות לפסילה. ההחלטות שצוטטו על ידי המערערת, אף שהיו כרוכות בביקורת על התנהלות, היו חלק מהערכות נדרשות הנוגעות לניהול השוטף של התיק. כתוצאה מכך, בית המשפט אישר מחדש את יכולתו של הפאנל לנהל את התיק ללא משוא פנים, ודחה את הערעור מבלי להטיל הוצאות. ההחלטה מדגישה את חשיבות הפעולה המיידית אם מבקשים פסילה ומדגישה את ההבחנה בין ערעורים לבין התנגדויות פרוצדורליות.