ת"א 31032-11-19

תקציר

התובעת, מינהלת, הגישה תביעה כנגד מספר נתבעים אשר השתמשו בקרקע המיועדת לחקלאות למטרות מסחריות. הנתבעים לא הצליחו לפנות את הקרקע למרות בקשות המינהל. בית המשפט בחן כל אחד מהמבנים במקרקעין ואת תקופות השימוש המופרז בהם. בגין מבנים 1 ו-4, ששימשו למגורים, הורה בית המשפט לנתבעים לשלם דמי שימוש בסך 412,914 ₪, כפי שהודו בשימוש בהם. מבנים 2 שימשו אף הם למגורים את נאשם 1, אשר טען כי היה ברשותו אישור מהמועצה לכך. בית המשפט קיבל את טענתו והורה לו לשלם 71,281 שקל דמי שימוש, לצד 5,103 שקל נוספים לחודש החל מינואר 2021 ועד לפינוי הבניין. כמו כן, על הנתבעת לפנות את הבניין עד ינואר 2023. מבנים 3, 5, 6-8, 9-10, 11, 12 ושטח C פונו או שלא ניתן היה להוכיח את השימוש בהם, ולכן לא נגבו דמי שימוש. מבנה 13 שימש לצרכים לא חקלאיים, והנאשם נצטווה לפנותו ולהריסתו בתוך 60 יום. בית המשפט הוציא צו מניעה קבוע נגד כל הנתבעים, האוסר עליהם להשתמש בכל אחד מהמבנים או השטחים המוזכרים בתביעה, שייכנס לתוקף בעוד 60 יום, למעט בניין 2, שמועד תוקפו נדחה. הנתבעים לא חויבו לשאת בהוצאות התובע בשל מצבם הכלכלי ונסיבות המקרה.