ת"א 16247/07

תקציר

התובע הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים לאחר שלטענתו נפצע בתאונת דרכים ביום 4.3.05. המחלוקת העיקרית נסובה סביב שתי שאלות מרכזיות: הראשונה, האם התאונה אכן התרחשה; ושנית, אם כן, האם היא מהווה "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק תאונות דרכים. השופט מצא כי התובע הצליח לעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליו בנוגע לקרות התאונה. הראיות, לרבות תיאוריו העקביים של התובע את האירוע, איששו את טענתו כי נפגע בעת שירד ממכלית דלק. יתר על כן, השופט מצא את עדותו של התובע אמינה, במיוחד לאור נכונותו להודות בעובדות שפעלו בניגוד לאינטרס שלו. עם זאת, השופט קבע כי נסיבות התאונה אינן נכנסות להגדרת "תאונת דרכים" לפי חוק תאונות דרכים. למרות שנזקי התובע נבעו מאירוע בו היה מעורב רכב מנועי, היא נעדרה תכלית תחבורתית, המהווה דרישה לצורך החלת החוק. פעולת ירידתו של התובע מהמכלית לאחר שסיים את בדיקתו לא הייתה קשורה באופן מהותי לנסיעה עצמה ונבעה בעיקר משיקולים כלכליים. לפיכך, השופט הגיע למסקנה כי התאונה אינה מהווה "תאונת דרכים", ודחה את התביעה. לשני הצדדים נחסכו עלויות כלשהן בשל אופיו הכן של הסכסוך המשפטי.