ע"פ 2605/12

תקציר

הערעורים נובעים מפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הרשיע שני מערערים בשורה של עבירות, בהן שוד, פזיזות ורשלנות ונהיגה ללא רישיון. האירועים התרחשו כאשר המערערים שכרו נהג מונית שיסיע אותם למספר מוקדים ולאחר מכן שדדו אותו לאחר שסכין הצמידה לצווארו, והוציאו אותו בכוח מהמונית. המערערים הורשעו גם בנהיגה פרועה ומסוכנת. שני המערערים הודו בעבירות במסגרת הסדר טיעון. בית המשפט המחוזי גזר על המערער מס' 1 שבע שנות מאסר בפועל והטיל על המערער מס' 2 קנס בסך 20,000 ₪, ועל המערער מס' 2 66 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 20,000 ₪. המערערים ערערו על הכרעת הדין וטענו כי העונשים חמורים יתר על המידה וכי בית המשפט המחוזי לא התחשב בנסיבות מקלות מסוימות, לרבות היעדר התכנון הכרוך בביצוע העבירות, ונסיבותיהם האישיות. עוד טענו כי היה צריך לתת משקל רב יותר להודאותיהם. בתוך כך, הדגיש המשיב את הרישום הפלילי הממושך והאלים של המערערים, המצדיק את העונש שגזר עליהם בית המשפט המחוזי. לאחר שבחן את התיק, הסכים ערכאת הערעור כי מדובר בעבירות חמורות המצדיקות תגובה עונשית. עם זאת, היא מצאה כי בית המשפט המחוזי שגה בחלק מקביעותיו, וכי יש להפחית בעונשים. משכך, הפחית בית המשפט את עונשו של המערער מס' 1 לשש שנות מאסר, ואת עונשו של המערער מס' 2 ל-54 חודשי מאסר. יתר העונש שהטיל בית המשפט המחוזי נותר על כנו.