רע"א 1587/20

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לבקשת רשות ערעור על ההחלטה להתיר הליכים חיצוניים להליך חדלות פירעון ריכוזי של חברה הנמצאת בפירוק. ערכאת הערעור, בהסכמתה עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר, קבעה כי יש להתיר את הבקשה למתן רשות לנהל הליכים אלה. בהגיעו להחלטה זו, התחשב בית המשפט בתועלות קרן הפירוק הנובעות מההליך, וכן בהתחייבותו של מר ספיר לכיסוי ההוצאות הכרוכות בהן. בית המשפט הכיר בשיקול דעתו של בית המשפט לחדלות פירעון בעניינים אלה, נוכח מומחיותו המיוחדת, ומצא כי הערכאה הנמוכה יותר שקלה כראוי את הגורמים הרלוונטיים, לרבות סיכויי הצלחת התביעה ומעמדו של כונס הנכסים הרשמי. כמו כן, בית המשפט התייחס לניגוד העניינים של קרן החיסכון הלאומית כנושה גדול של החברה המפורקת וכנתבע פוטנציאלי בתובענה הייצוגית המוצעת. פסק הדין הדגיש את הצורך בזהירות במצבים כאלה ואישר כי הערכאה הנמוכה יותר אפשרה בצדק למל"ל להציג את טיעוניה תוך התייחסות אליהם בספקנות הראויה. לבסוף, הודגש בפסק הדין כי שאלת מתן האפשרות לחברה המפורקת לשמש כתובעת ייצוגית, או כל סוגיה אפשרית הנוגעת למימון ההליך על ידי מר ספיר, חורגת מסמכותו של בית המשפט לחדלות פירעון ותצטרך להידרש לבית המשפט הרלוונטי הדן בתובענה הייצוגית. ככלל, ערכאת הערעור לא מצאה סיבה משכנעת לבטל את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ולכן דחתה את בקשת רשות הערעור מבלי לקרוא לתגובה.