ע"פ 3770/05

תקציר

המערער, אצי מוחסין, זוכה מחמת ספק בתכנון פיגוע ברכבת ישראל, לאחר שהיה עצור במשך 441 ימים. בעקבות זיכויו ביקש מוחסין מבית המשפט המחוזי בתל אביב פיצויים והוצאות הגנה לפי סעיף 80 לחוק העונשין. בית המשפט קמא דחה את בקשתו של מוחסין, והורה לו לערער על ההחלטה. הערעור התמקד בפרשנותן של שתי העילות לפסיקת פיצויים לפי סעיף 80: "אין בסיס לאשמה" ו"נסיבות אחרות המצדיקות זאת". בעילה הראשונה, בית המשפט בחן האם יש די ראיות כדי שהתביעה תוכל לצפות באופן סביר להרשעה. בית המשפט מצא כי ראיות התביעה, לרבות עדויותיהם של פאדי ח'ליף ורדוואן חודיפא, והודאותיו של מוחסין עצמו, יצרו בסיס ראוי להגשת כתב אישום. באשר לעילה השנייה, עמד בית המשפט על אופי זיכויו של מוחסין, על ההליך המשפטי ועל נסיבותיו האישיות. מעצרו הממושך של מוחסין והשפעתו הכלכלית התאזנו בכך שלא דיווח לשלטונות על פעילות הטרור שהייתה מודעת לו. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטתו של בית משפט קמא, והדגישה כי מושג הצדק חורג מגבולותיו הספציפיים של כתב האישום. דעת הרוב, שניתנה על ידי השופט ברלינר, הדגישה את החשיבות של אי מתן תגמול לאנשים המודעים לסיכונים פוטנציאליים אך אינם פועלים למניעתם. השופטת לוי והנשיאה ביניש הסכימו.