ע"א 150/63

תקציר

פסק הדין עוסק בתביעה שהגישה עובדת לשעבר, אסתר מזרחי, נגד מעסיקה לשעבר, הניקה וינשטוק, בעלת חנות צעצועים, בדרישה לתשלומים שונים בקשר להעסקתה. מזרחי עבדה אצל ויינשטוק כאשת מכירות מספטמבר 1955 עד אמצע אפריל 1958, אז התפטרה ללא הודעה מוקדמת. התביעה טענה לפיצויי פיטורים, פדיון חופשות, הפרשי שכר ושכר שעות נוספות בסך 1470 ל"י, אך לצורך המשפט הופחת הסכום הנתבע ל-700 ל"י. וינשטוק הכחיש את הטענות והציג שני מסמכים חתומים על ידי מזרחי המאשר תשלום מלא ומוותר על כל תביעה נוספת. בית משפט השלום דחה את טענותיה של מזרחי, אך בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורה. בית המשפט קבע כי הוויתור של מזרחי על זכויותיה אינו תקף בשל בורותה בזכויות אלה ובשל אופייה הכללי של לשון הוויתור. באשר לגמול שעות נוספות, קבע בית המשפט כי בעוד שוינשטוק עברה עבירה פלילית בכך שהעסיק מזרחי מעבר לשעות העבודה החוקיות, מזרחי עצמה לא ביצעה כל עבירה. ככזו, היא הייתה זכאית לגמול הולם עבור עבודתה, כולל שעות נוספות, למרות ההסכם הבלתי חוקי. בית המשפט קבע כי על בית משפט השלום לקבוע מהו השכר הראוי המגיע למזרחי, בהתחשב בקווים המנחים שהותוו בפסק הדין. פסק הדין הזכיר גם את נטל ההוכחה לפדיון חופשה ואת אי תחולתו של חוק שעות עבודה ומנוחה על עבודת נוער. מזרחי נפסקו באופן חלקי בהוצאותיה המשפטיות.