ת"א 39222-08-19

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת הנאשם להגיש ראיות נוספות בשל מספר גורמים. ראשית, הנתבעים טענו כי הסקר המדובר הושמט מהתצהיר עקב טעות, אך הם לא תמכו טענה זו בראיות הדרושות. שנית, הנאשם לא עמד בדרישה הפרוצדורלית של גילוי המסמך בשלבים המקדמיים של המשפט, ולא סיפק הסבר סביר להשמטה זו. שלישית, התיק נמצא בשלב מאוחר, והתרת הגשת ראיות חדשות בשלב זה תפגע בתובע, שכן הדבר יחייב חקירה נגדית של העד ועיכוב נוסף של ההליכים. לבסוף, קבע בית המשפט כי לראיות לא היה משקל מספיק כדי להצדיק את הגשתן בשלב מאוחר זה. הנתבע טען כי הראיות יוכיחו את תום ליבו ויספקו תמונה מלאה, אך בית המשפט מצא כי משמעות הראיות מוגזמת וכי די בראיות הקיימות כדי להכריע בתיק. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה, והנתבע חויב לכסות את הוצאות התובע.