ת"א 31156-02-13

תקציר

התובעים, דיירי דירה בירושלים, עברו דרך חלקת קרקע שבבעלות הנתבעים כדי להיכנס ולצאת מביתם. הנתבעים רכשו את המגרש מתוך כוונה להקים מבנה. התובעים הגישו תביעה, בה ביקשו לבסס זכות הטבה, הידועה גם כזכות קדימה, במקרקעין של הנתבעים. בית המשפט מצא כי התובעים אכן רכשו טובת הנאה בחלקה, שכן הם השתמשו בה לצורכי מעבר במשך למעלה משלושים שנה. זכות זו, הנגזרת מדיני המקרקעין, מאפשרת לתובעים לדרוש את רישום עניינם. בית המשפט דחה את טענות הנתבעים כי לתובעים לא הייתה טענה כזו, והדגיש כי אי רישום הריבית בטאבו אינו שולל את קיומו. זאת ועוד, הנתבעים, אשר רכשו את הקרקע בידיעה מלאה, לא יכלו לטעון לאי ידיעת השימוש ארוך השנים של התובעים בחלקה. בית המשפט קבע כי יש לרשום את ריבית ההטבה "לטובת הקרקע" בה מתגוררים התובעים והורה לתובעים להכין תשריט הממפה את זכות המעבר לרישום בתוך 90 יום. הנתבעים נצטוו להימנע מלהפריע למעבר התובעים ושני הצדדים היו אחראים לכל הוצאות התחזוקה העתידיות. עוד קבע בית המשפט כי כל בקשה לביטול ריבית הגמלה תישקל במועד מאוחר יותר והותיר את האפשרות פתוחה לנתבעים להגיש תביעה כזו. למרות שפסק לטובת התובעים, בית המשפט לא פסק להם הוצאות משפט, בהתחשב בהתנהלות הנתבעים ובמצבם הכלכלי של התובעים.