ע"א 849/80

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לתאונת דרכים שהתרחשה בשנת 1972, בה נפל המערער, קטין בן שמונה, מטנדר ונפצע קשה לאחר שככל הנראה עלה לרכב ללא ידיעת הנהג. המערערת הגישה תביעה נגד הנהגת (המשיבה מס' 1), בעלת הטנדר (המשיבה מס' 2) וחברת הביטוח שלהם (המשיבה מס' 3) בדרישה לקבל פיצוי בגין נזקיה. עם זאת, בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, מה שהוביל לערעור הנוכחי. בית המשפט העליון פסק לטובת המערערת, קיבל את הערעור והורה למשיבים לפצות אותה. בית המשפט מצא כי חלה על הנהגת חובת זהירות כלפי המערערת, בהתחשב בגילה ובנסיבות שהובילו לתאונה. נפסק כי הנהג היה צריך לצפות באופן סביר את האפשרות שהמערער יעלה על הטנדר ולנקוט באמצעי זהירות מתאימים. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי הימנעותו של הנהג מהבטחת בטיחותו של המערער והימנעותו מנקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים מהווים רשלנות. סכום הפיצוי נקבע על 1,200,000 ₪ בגין הפסד השתכרות עתידי, 200,000 ₪ בגין כאב וסבל והוצאות אשפוז של המערערת. המשיבים חויבו לשלם סכומים אלה בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הודעת צד ג' של חברת הביטוח כנגד יתר המשיבים נדחתה, שכן החברה הסכימה לשאת בתוצאות התאונה. פסק הדין נושא ריבית והצמדה כמפורט בחוק.