ת"א 60274-10-20

תקציר

פסק דין זה דן בתביעת רשלנות שהגישו מספר בעלי דירות כנגד עורך הדין שייצג אותם בפרויקט בנייה. עורך הדין הואשם בכך שלא הגן על ענייני התובעים ופעל לטובתם. הדיון התמקד במספר סוגיות מרכזיות: - התובעים טענו כי הנתבעת לא שיתפה אותם במו"מ המשפטי, אך בית המשפט מצא כי הם היו מעורבים באופן פעיל וניהלו משא ומתן מסחרי בעצמם. נמצא כי התובעים בקיאים ומבינים את מהות העסקה. - בית המשפט בחן את התנהלות הנתבע במהלך המו"מ וההסכם הסופי. נפסק כי הנתבע הסביר כראוי את פרטי העסקה לתובעים ומילא את חובת הזהירות שלו בעניין זה. - התובעים טענו כי הנתבעת לא כללה הגנות מהותיות בהסכם, אך בית המשפט מצא כי מרבית הדרישות הללו היו תנאים מסחריים שהושפעו מרצון הצדדים. חוק התחדשות עירונית, שעליו הפעילו התובעים, לא חל על עניינם, שכן הוא נכנס לתוקף לאחר חתימת ההסכם ביניהם. התובעים לא הביאו ראיות לכך שההסכם נעדר הגנות סבירות שהיו נהוגות בשנת 2012. - באשר למינוי מפקח, קיבל בית המשפט את טענת הנתבעת כי התובעים עצמם בחרו שלא למנותו, ככל הנראה מטעמים כלכליים. התובעים היו מודעים לצורך במפקח ואף בחרו בו, אך לא מימשו. - התובעים טענו כי הנתבעת לא הבטיחה סנקציות מספיקות בגין הפרת ההסכם. עם זאת, בית המשפט קבע כי הסנקציות היו עניין של הסכמה מסחרית ולא מצא כל רשלנות מצד הנתבעת. - בית המשפט מצא את הנתבעת רשלנית בניסוח תנאי לשחרור ערבות הביצוע, אשר לא הגן על התובעים באופן יעיל. תנאי זה היה צריך להיות מנוסח אחרת כדי להבטיח את השלמת הבנייה בדירות התובעים. - התובעים טענו כי הנתבעת לא ליוותה את הפרויקט ולא יידעה אותם בנושאים שונים. בית המשפט דחה את מרבית הטענות הללו, אך מצא כי הנתבעת התרשלה בכך שלא האריכה את תוקפה של ערבות הביצוע ולא חילטה במועד. רשלנותה הפושעת של הנתבעת גרמה לתובעים לאבד את הביטחונות היחידים שהיו להם. - עוד מצא בית המשפט כי הנתבע הסתיר את פקיעת הערבות וקיבל מהיזם בטוחות נחותות, אותן היה עליו לגלות לתובעים באופן מיידי. - התובעים טענו כי הנתבעת לא פעלה כנגד היזם, אך בית המשפט קבע כי חוסר ההחלטיות של התובעים והיעדר הנחיות ברורות תרמו לכך. - באשר לסיבתיות, קבע בית המשפט כי רשלנות הנתבעת גרמה במישרין לנזקי התובעים כתוצאה מאי השלמת הבנייה. בית המשפט קבע כי הנזקים הם שווי הערבות שפג תוקפה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בסך כולל של 122,806 ₪. סיכומו של דבר, התביעה התקבלה באופן חלקי, והנתבע חויב לפצות את התובעים בסכום הנ"ל, בצירוף הוצאותיהם ושכר טרחת עורך דין. הפיצויים היו אמורים להתחלק שווה בשווה בין התובעים, למעט התובע מס' 2 שנפטר. חלקה היה אמור להיות משולם ליורשיה עם הצגת צו ירושה.