ע"פ 420/63

תקציר

עניינו של פסק הדין בערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המערער, סוכן של חברה בשם "התיה" מפעלי מתכת בע"מ, הורשע בשתי עבירות של גניבה על ידי סוכן לפי סעיף 276(ג) לפקודת חוק העונשין, 1936, ונידון לקנס ולמאסר על תנאי. הערעור מערער על מהימנות הראיות בדבר קיומו של הסדר חדש בין המערערת לבין החברה, כמו גם על פרשנות הפקודה. על פי ההסדר החדש, המערער ישמש כשליח של החברה וימכור את מוצריה, ויקבל דוודים מהחברה רק בתנאי שיעביר לחברה את התמורה הספציפית מכל מכירה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי התביעה לא סיפקה ודאות סבירה לגבי מועד כניסתו לתוקף של ההסדר החדש. יתר על כן, הראיות הראו כי אחד הדוודים כבר היה מחוץ לשליטת המערערת לפני כניסת ההסדר החדש לתוקף, והכנסותיו של הדוד השני לא נגעו במערערת לאחר המועד הנטען של ההסדר החדש. בית המשפט פירש גם את סעיף 266 לפקודת חוק העונשין, המתייחס לפיקציה של בעלות, יחד עם סעיף 276(ג) והגדרת גניבה בסעיף 263, והגיע למסקנה כי מעשיו של המערער אינם מהווים גניבה לפי הפקודה. הערעור התקבל, והמערער זוכה משני האישומים. החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, והעונשים שהוטלו בוטלו.