ב"ל 59034-05-22

תקציר

התובע, נהג משאית אשפה, תבע את המוסד לביטוח לאומי להכיר בפגיעות הגב שלו כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה הקשורה לעבודה. השופטת דחתה את התביעה בגין מחלת מקצוע משום שהתובע לא התייחס לפריט ספציפי בטופס התביעה שלו ולא סיפק ראיות מספיקות כדי לתמוך בה. גם תביעת המיקרוטראומה נדחתה משום שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו. השופטת קיבלה את העובדה שהתובע עבד כנהג משאית זבל במשך כ-4.5 שעות ביום. עם זאת, התובע לא הביא ראיות מספיקות לגבי מספר שעות הנהיגה, אופי הכבישים או איכות כלי הרכב והמושבים. השופט סבר כי עדותו של התובע סובייקטיבית ואינה מגובה בנתונים אובייקטיביים, מה גם שלא זימן עדים שיתמכו בטענותיו. התובע לא הוכיח את קיומם והיקפם של פסי האטה במסלולו, את סוגי המשאיות בהן נהג ואת מצב תחזוקתן. לפיכך קבעה השופטת כי התביעה חסרת שחר, וכל צד יישא בהוצאותיו. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, עם חלון זמן של 30 יום לערעור לבית הדין הארצי לעבודה.