ת"א 14976-01-16

תקציר

התביעה הוגשה על ידי אלמנתו של אדם שנפטר לאחר שנפל מסוסו נגד הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (קרנית) בדרישה לפיצויים לאחר מות בעלה. האירוע התרחש כאשר הקורבן רכב על סוסו ונבהל מאופנועים חולפים, מה שגרם לו ליפול ולספוג פגיעת ראש שהובילה בהמשך למותו. האלמנה טענה כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, וכי מאחר שזהותם של רוכבי האופנוע אינה ידועה, על קרנית לפצות אותה. בית המשפט בחן האם התובע הוכיח כי הסוס נבהל מאופנועים חולפים, והאם האירוע נחשב לתאונת דרכים על פי החוק. בית המשפט מצא כי התובעת הצליחה להוכיח, כנדרש במשפט אזרחי, כי סוסו של בעלה אכן נבהל מאופנוע אחד או שניים שחלפו בסמוך וגרמו לתאונה. עוד קבע בית המשפט כי האופנועים המעורבים הם מסוג מוטוקרוס, וכי הם נופלים להגדרת "רכב מנועי" על פי החוק. באשר לקשר הסיבתי, קבע בית המשפט כי השימוש ברכב והנזק קשורים עובדתית ומשפטית, וכי פציעתו של המנוח נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים. עוד קבע בית המשפט כי על קרנית מוטלת חובה לפצות את התובעת מאחר והתקיימו תנאי החוק: התובעת זכאית לפיצוי, והיא לא יכלה לתבוע אותו ממבטחת משום שלרוכבי האופנועים לא היה ביטוח מתאים. בהתייחסו להערכת הנזקים, שקל בית המשפט את אובדן הכנסתו של המנוח בשנות עבודתו אילו היה בחיים, ואת אובדן השירותים שסיפק כבעל, אב וסב. כמו כן נלקחו בחשבון הוצאות שנגרמו במהלך אשפוזו של המנוח, הוצאות קבורה ונזקים לא ממוניים. לאחר ניכוי קצבת השאירים מהסכום הכולל, פסק בית המשפט לטובת התובעת ופסק לה כ-133,800 ₪, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.