ת"ט 9035-07-23

תקציר

בית המשפט החליט שלא להאריך את המועד האחרון להגשת התנגדות לביצוע שטר, שהוגש שנים לאחר המועד הנקוב. המבקש ביקש ארכת מעצר, בטענה כי רשלנותו של עורך דינו הקודם הובילה לעיכוב. עם זאת, בית המשפט מצא את טענותיהם עמומות ולא נתמכות בראיות. עוד ציינו כי רשלנות אינה סיבה מספקת להארכת מועדים, במיוחד לתקופה כה ממושכת. זאת ועוד, טענות המבקשים באשר למועד שנודע להם על צו ההוצאה לפועל לא היו עקביות. כתוצאה מכך, נדחתה ההתנגדות, שביקשה לערער על השטר בעילה של שטרי חוב לא חתומים. בית המשפט הדגיש כי המבקש היה נדרש להעמיד ערבות מהותית גם אילו ניתנה ההארכה, בשל טענות ההגנה החלשות שהוצגו. המבקש חויב בהוצאות המשיב, בסך 3,500 ₪, והתיק נסגר. החלטה זו התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים.