ת"א 32562-12-20

תקציר

פסק הדין דוחה את טענות התובעים במלואן בשל אי הבאת ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם. ראשית, התביעה בדבר נזקי תיקון ביוב נדחית משום שהתובעים לא הצליחו להוכיח כי הנתבעים אחראים לנזק. גרסתם לאירועים לא נתמכה בראיות ישירות או בעדויות של עדי ראייה, והנאשם הציג הסבר חלופי סביר. שנית, גם תביעות התובעים להפסד דמי שכירות בשל בעיות ביוב לא צלחו. מהראיות עולה כי הדירה הושכרה בתקופת נושא הביוב הנטען ועדויות התובעים בעניין זה לא היו עקביות וחסרות מהימנות. הם לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם בדבר חוסר היכולת לשכור את הנכס ואובדן ההכנסה הנטען בו. שלישית, התביעה לדמי שימוש בצנרת הביוב המצויה ברכוש התובעים נדחתה. התובעים לא הביאו כל ראיה, כגון דו"ח מודד, כדי לתמוך בטענותיהם כי הצינורות היו בשטחם. בנוסף, שכר הטרחה הנתבע לא הוכח, ועדויות התובעים בעניין זה הורחבה ולא הושלמה. רביעית, גם תביעת לשון הרע, הנוגעת לפוסטים בפייסבוק ולשיחה לכאורה, לא צלחה. הפרסומים בפייסבוק לא היו קשורים באופן אובייקטיבי או סובייקטיבי לתובעים ולא היוו לשון הרע. התובעים לא הציגו עדים כלשהם שיתמכו בפרשנותם לפוסטים. באשר לשיחה הנטענת, התובעים לא הביאו כל ראיה מהימנה לקיומה ולמעורבותם של הנתבעים. התובעים לא זימנו את המשתתף הנטען להעיד, והקלטת השיחה לא הוגשה באימות מתאים. בסיכומו של דבר, התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם, דבר שהוביל לדחיית תביעותיהם. כמו כן, חויבו התובעים לשלם לנתבעים הוצאות בסך של 20,000 ₪ כל אחד, בשל חוסר הצדק בתביעה וסכומה המשמעותי. החלטה זו התקבלה שלא בנוכחות הצדדים ועם זכות ערעור כאמור בחוק.