סע"ש 41248-02-18

תקציר

פסק הדין מקבל את תביעת התובעת בחלקה, ומורה לנתבעת לשלם לתובע סכומים שונים בגין עבודה בשעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, הפרשות מעביד לביטוח פנסיוני, הפרשות לקרן השתלמות, עבודה בחגים, אי הודעה לעובד על תנאי העסקתו וזכויות הקשורות לסיום העסקתו של התובע, כולל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. השופטת מורה כי על הנתבעת לשלם לתובע 273,300 ₪ עבור גמול שעות נוספות, 14,270 ₪ עבור פדיון חופשה, 5,353 ₪ עבור דמי הבראה, 23,817 ₪ עבור הפרשות מעסיק לביטוח פנסיוני, 10,682 ₪ עבור הפרשות לקרן השתלמות, 6,802 ₪ עבור עבודה בחגים, 3,000 ₪ בגין אי הודעה לעובד, 31,621 ₪ עבור פיצויי פיטורים, ו-9,248 ש"ח לתשלום הודעה מוקדמת - כולם בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.2016 ועד למועד התשלום בפועל. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, שניתן בהעדר הצדדים ביום 30.7.2021, עם אפשרות לערער לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום מיום הוצאתו. עוד טען התובע, מוסלמי, כי עבד בחגים דתיים ללא שכר, טענה שהשופט פסק לטובתו ופסק לו 6,802 שקל. השופטת פסקה גם לטובת התובע בעניין אי המצאת מסמך המפרט את תנאי העסקתו, ופסקה לו פיצוי בסך 3,000 ₪. הסכומים המשמעותיים ביותר שנפסקו הם עבור עבודה בשעות נוספות, בסך 273,300 שקל, ופיצויי פיטורים, להם קבעה השופטת כי התובע זכאי לאחר שקבעה כי לנתבעת הייתה יד בפיטוריו ופסקה לו 31,621 שקל.