ת"א 17110-11-11

תקציר

המחלוקת בין התובעת לנתבעת נגעה לשימוש בחניות במרתף הבניין בו מתגוררים שניהם. בית המשפט מינה מומחה, שהציע להרחיב את החניון באמצעות הריסת שני קירות. התובע הסכים תחילה ליישם את המלצת המומחה ולדחות את התביעה והתביעה שכנגד, אך בהמשך סירב. הנתבע הסכים ליישם את המלצת המומחה, אך רק בתנאי שגם התביעה שכנגד תידחה. בית המשפט הציע לדחות את התביעה העיקרית ולהכריע בתביעה שכנגד, והצדדים הסכימו לכך. עם זאת, בטרם נחתם ההסכם, ניסתה הנתבעת לבטל את הסכמתה לאחר שנודע לה כי התובעת פגעה ברכבם החונה. לאחר ששכנע את הצדדים לקיים את ההסכם, פסק בית המשפט לטובת התביעה שכנגד והורה לתובע לפצות את הנתבע. לאחר מכן ביקשה הנתבעת להוסיף פסקה לפסק הדין, המורה לצדדים להישמע לחוות דעת המומחה, לה התנגד התובע בטענה כי לא בטוח לבצע את המלצות המומחה בשל סדק בקיר החיצוני של המבנה. בית המשפט מצא את הבקשה מיותרת שכן הצדדים כבר הסכימו ללכת בעקבות חוות דעת המומחה, אשר קיבלה תוקף בדיון קודם. עוד ציין בית המשפט כי ניתן לאכוף את פסק הדין ללא התוספות המבוקשות. עם זאת, בית המשפט תיקן את פסק הדין כך שיכלול את בקשות הנתבע לאשר מחדש את הסכמת הצדדים ולהימנע מהתדיינות נוספת. טענת התובע בדבר הסדק בקיר נמצאה בלתי נתמכת ואינה רלוונטית, שכן המומחה קבע כי הריסת הקיר לא תפגע ביציבות המבנה. בית המשפט הדגיש כי על הצדדים לשאת באופן שווה בשכר טרחת המומחה וליישם את כל ההמלצות, לרבות חלוקת מקומות החניה. הבקשה התקבלה, ובהתאם נוספה פסקה לפסק הדין.