ע"א 34555-03-24

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת על פיצוי כספי בגין ליקויי בנייה שהתגלו בדירה שנרכשה מחברה קבלנית (המשיב) בשנת 2010. בשל ליקויי רטיבות מרובים הגישו בעלי הדירות (המערערים) שתי תביעות נגד המשיב. התביעה הראשונה הסתיימה בפשרה מתוקשרת המחייבת את המשיב לתקן את הליקויים, אך ללא הצלחה. התביעה השנייה ביקשה פיצוי נוסף מהמשיב. בית משפט השלום קיבל חלקית את תביעת המערערים ופסק להם פיצוי בגין ירידת ערך זמנית בתוספת הוצאות. היא דחתה את התביעה לירידת ערך לצמיתות, בנימוק של אפשרות לקבוע את ירידת ערך הדירה והיעדר ניסיונות למכור אותה. המערערים ערערו על החלטה זו, בטענה כי תביעת ירידת ערך הקבע נדחתה שלא בצדק וביקשו פיצוי נוסף. כמו כן ביקשו הפרשי ריבית והצמדה לסכום שנפסק בגין ירידת ערך זמנית. המשיב טען כי פסק הדין צריך לעמוד, שכן המערערים לא הציגו ראיות מספיקות לירידת ערך קבועה, והסכום שנפסק כבר היה נדיב. עם זאת, בית הדין לערעורים קיבל את הערעור, והגיע למסקנה כי המערערים הוכיחו די הצורך ירידת ערך קבועה ופסק להם 135,000 ₪ נוספים, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. עוד קבע בית המשפט כי על המשיב להשלים את כל התיקונים כפי שיורה המומחה שמונה על ידי בית המשפט. נפסק למערערים שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, כאשר כל הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.