ע"א 8599/02

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של מערער שנפגע בסכסוך שבו היו מעורבים חיילים ותושבי המקום. בית משפט קמא הראשוני מצא כי כוח סיור קטן נקלע למארב ונתקל באלימות משמעותית, כגון יידוי אבנים וחפצים כבדים. החיילים, להגנתם, הזעיקו חילוץ והשתמשו באמצעים העומדים לרשותם, כולל ירי. בית המשפט קבע כי הפגיעה במערער אירעה במהלך אירוע זה, כמתואר בדו"חות הצבא. בית המשפט המחוזי קבע כי מדובר ב"מעשה מלחמה", הפוטר את המדינה מאחריות נזיקית לפי חוק הנזיקין האזרחי, סעיף 5. גרסתו החלופית של המערער, לפיה טען לחפותו ולפציעתו מירי תועה בעת שהיה על גגו, נקבעה על ידי בית המשפט המחוזי כבלתי אמינה ובלתי עקבית. עוד נקבע בפסק הדין כי הירי בהקשר זה נחשב הכרחי ולא רשלני, בעקבות תקדימים ממקרים דומים. פסק הדין שולל גם את תחולתן של חזקות הרשלנות או "הדברים המסוכנים" בשל הנסיבות המלחמתיות. משכך, הערעור נדחה ללא צו להוצאות, כאשר השופטים גרוניס וחיות הסכימו עם פסק דינו של השופט ריבלין.