תא"ק 4329/05

תקציר

התובעת, חברת נדל"ן פרטית, תובעת את הנתבעת, בעלת מניות ומנהלת בשתי חברות נוספות - גבעת מרום ומי ערד - כערבה אישית לסילוק חוב הנובע מהסכמים שונים הקשורים לפרויקט בנייה. החוב נגבה במקור על ידי גבעת מרום אך מאוחר יותר על ידי מי ארד. הנתבע חתם על ערבות אישית בלתי חוזרת להבטחת החוב. התובע טוען כי מלוא החוב ישולם על ידי הנתבע כתוצאה מאי פירעון על ידי מי ארד, ואילו הנתבע טוען כי ערבותו מוגבלת ל-45% מהחוב, המקביל לאחזקתה של מי ארד בגבעת מרום. בית המשפט מצדד בתובע, ומוצא כי ערבות הנתבע תקפה לכל החוב. טענות הנתבע, המבוססות על הסכמות בעל פה לצד חוזים בכתב, נדחות בשל חוסר ראיות וסתירות בעדותו. בנוסף, בית המשפט דוחה את טענת הנתבעת כי מנהלה של התובעת הסכים למחול על החוב, ומוצא בכך ניסיון להרחיב את חזית ההגנה לאחר מותו של המנהל. כמו כן, בית המשפט קובע כי הנתבע היה צד להסכם הפשרה וכי ערבותו האישית נותרה בתוקפה. עוד נקבע כי התובע זכאי לממש את סעיף הפיצוי המוסכם בהסכם הפשרה, המאפשר לו לתבוע את מלוא החוב לאחר אי פירעון על ידי מי ארד. הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 2,600,000 ₪, בניכוי קיזוז של 500,000 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. הנתבעת אחראית גם להוצאות המשפט של התובעת בסך 20,000 ₪.