רע"א 40712-04-22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת המבקש לבטל פסק דין משנת 1996 בגין אי הגנה. בית המשפט מצא כי המבקש, שעזב את הארץ ולא עמד בפירעון החוב, אכן קיבל את כתב התביעה והיה מודע להליך. טענת המבקש כי החוב נצבר במרמה על ידי שותפו העסקי נמצאה כניסיון לנצל לרעה את ההליך המשפטי, במיוחד נוכח היעדר ראיות לאחר תקופה כה ארוכה. השופטת בחרה שלא לבטל את פסק הדין, תוך שהיא מדגישה את מחדליו של המבקש ואת העוול הפוטנציאלי שייגרם למשיבים אם התיק יתחדש לאחר 26 שנים. תחת זאת, הערעור נדחה, והמבקש חויב לשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 7,500 ₪, והפיקדון מהמשפט מועבר למשיבים. החלטה זו התקבלה על יסוד ידיעתו של המבקש את ההליך ואי נקיטת צעדים מתאימים, העולים על טענותיו לגופו של עניין.