ע"א 618/75

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לדחות תביעה נגד בנק. המקרה עסק בעובד שזייף את חתימת התובע על צ'קים, אשר נפדו לאחר מכן על ידי קרובי משפחתו של העובד. התובעת, שהתרשלה בבדיקת דפי הבנק שלה, לא הבחינה בתרמית וביקשה להטיל על הבנק אחריות לרשלנות בטיפול בצ'קים המזויפים. הערכאה הנמוכה יותר קבעה כי הבנק אכן התרשל באימות החתימות על השיקים. עם זאת, דעת הרוב של השופטים קבעה כי הימנעותה של התובעת מלהשיב לתדפיסי בנק רבים המעידים על משיכות המרמה מנעה ממנה לבטל את החיובים בגין השיקים המזויפים, למרות שהבנק לא היה נקי מרשלנות. עוד ציינו השופטים כי רשלנותה של התובעת בניהול חשבונה, לרבות אי הבחנתה ביצירה חוזרת ונשנית של יתרות חיוב, הייתה צריכה להניע אותה לחקור את העניין. ההחלטה חיזקה את התקדים שנקבע בפרשת שטאובר, והדגישה כי על הלקוחות לבצע בדיקת נאותות בבדיקת חשבונות הבנק שלהם ובתגובה לפעולות חריגות להטלת אחריות על הבנק בגין שיקים מזויפים. הערעור נדחה, והתובע חויב לשאת בהוצאות הערעור.