רע"פ 8445/07

תקציר

המבקש נשפט תחילה בבית משפט השלום לתעבורה בנתניה בגין אי ציות לשוטר, כמפורט בתקנות התעבורה. בכתב האישום נטען כי ב-3 במאי 2007 הוא לא מילא אחר הוראות שוטר להזיז את מכלית הדלק שלו, ששיבשה את התנועה. הוא זומן להופיע בבית המשפט ב-3 ביולי 2007, אך לא הגיע. כתוצאה מכך הוא הורשע שלא בפניו ונקנס ב-2,000 שקל או 20 ימי מאסר, לצד פסילה של שמונה חודשים מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, עם שישה חודשי השעיה לשלוש שנים. הוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שהיעדרותו נבעה מכך שלא קיבל את הדו"ח, אך בית משפט השלום לתעבורה דחה זאת בטענה שאי נוכחות משמעה הודאה בעובדות. לאחר מכן ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז, אשר דחה את ערעורו, ולא מצא כל הצדקה לאי הופעתו. לאחר מכן הוא הגיש בקשה לחופשה כדי לערער, טען כי יש לבטל את הרשעתו וטען להפחתת עונשו בשל נסיבות אישיות. עם זאת, הבקשה נדחתה מבלי לדרוש את תגובת המשיב. בתי המשפט הדגישו כי רשות ערעור שנייה אינה ניתנת בדרך כלל אלא אם היא מעוררת עניין משפטי או ציבורי משמעותי. מאחר שהערעור לא עמד בקריטריון זה ותאם את טווח הענישה בעבירות דומות, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין מקום להתערב. לפיכך, גם הבקשה לעיכוב ביצוע נחשבה מיותרת ונדחתה ביום 10.10.2007.