ת"א 4595-11-09

תקציר

התובעים, חברי מושב בית חרות, תבעו את האגודה השיתופית של המושב ואת מינהל מקרקעי ישראל, בדרישה להפסיק את חברותם באגודה מבלי לעזוב את המושב ולהעביר את זכויותיהם בנכס לאחרים. כמו כן ביקשו לפדות את זכויותיהם בהון האגודה ולקבל את דמי הפדיון, לקבל חזקה בחלקה החקלאית לעיבוד עצמי ולחתום ישירות עם המינהל על חוזה חכירה בנוגע לחלקה המעובדת. בית המשפט קבע כי התובעים רשאים להפסיק את חברותם באגודה, אך אין בכך כדי לשלול את זכויותיהם בנכס. בית המשפט קבע את מועד הפיטורים ל-4.9.2011 והורה לאגודה לפדות את מניות התובעים ולשלם להם את סכום הפדיון שקבע רואה החשבון בתוספת ריבית. עם זאת, בית המשפט דחה את דרישות התובעים לקבל חזקה בחלקה החקלאית ולחתום על חוזה חכירה ישירות מול המינהל, שכן החלקות מעולם לא חולקו ועובדו במשותף על ידי האגודה. עוד קבע בית המשפט כי בקשת התובעים לחייב את האגודה לחלק את חלקות העיבוד אינה מוצדקת בשל הנוהג המחייב במושב, חוסר תום הלב של התובעים ושעבוד החלקות כדין לנושים. לבסוף, בית המשפט הורה לעמותה לשלם לתובעים את הוצאות התובעים ואת שכר טרחת עורכי הדין, ואילו התובעים יישאו בהוצאות ההנהלה.