ת"א 20517-11-13

תקציר

התובעת, אגודה חרדית, תבעה ביטול עסקת קומבינציה בנוגע לנכס שבבעלותה. העמותה התקשרה בעסקה עם החברה הנתבעת, בסיועו ובתיווכו של הנתבע השני, עורך הדין הוותיק של העמותה. ההסכם הושג בתיווכו של הנתבע השני, שגם ניסח אותו, ומינה עצמו כבורר במקרה של מחלוקות. ההסכם היה מעורפל ולא נקב בתנאים מהותיים, והיה נגוע גם בניגוד-עניינים של הנתבע השני כעורך הדין של שני הצדדים ובקרבתו לבעלים ולמנהל של הנתבעת. התובעת טענה כי ההסכם אינו תקף בשל טעות, הונאה וחוסר ודאות, וכן בשל אי גילוי פרטים מהותיים, וביקשה לבטל הערות אזהרה שנרשמו כנגד הנכס. הנתבעים טענו כי ההסכם תקף ומשתלם לאגודה, וכי העמותה היא שהפרה אותו. בית המשפט פסק לטובת התובע. בית המשפט קבע כי הסכם הקומבינציה אינו מחייב מבחינה משפטית בשל חוסר ודאות ותנאים מהותיים, ואי גילוי מידע מהותי מהווה הטעיה. ההסכם היה פסול גם בשל ניגוד העניינים של הבורר. בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לביטול והורה על ביטול הסכם הקומבינציה ומחיקת הערות האזהרה. עוד נמצא כי הנתבע תפס את הנכס מבלי לשלם דמי שכירות, תוך הפרת ההסכם. תביעותיהם הנגדיות של שני הנתבעים נדחו, והם חויבו לשלם את שכר טרחת עורך דינו של התובע.