ע"פ 10325/01

תקציר

סוכן ביטוח שייצג את מגדל חברה לביטוח הורשע בסחיטה באיומים וערער על ההחלטה, אך בית המשפט העליון דחה אותה. הסוכן איים על מנהל הגבייה של מגדל, שהיה רגיש רגשית, שייתן לו סכומי כסף גדולים, בטענה שמדובר במקדמות המגיעות לו. עם זאת, הסכומים היו גבוהים משמעותית מהסכומים המותרים, ושיטות המנהל להוציא את הכסף מהחברה היו מוטלות בספק. האיום שהשמיע המערער היה חמור והכניס את המנהל למצב של אימה, תוך שהוא מאיץ בו למלא את דרישותיו של המערער. בית המשפט האמין לעדותו של המנהל ומצא אותה אמינה, והגיע למסקנה כי האיום גרם למנהל לפעול בניגוד לשיקול דעתו. המערער טען כי הכספים מגיעים לו, אך בית המשפט דחה זאת בקובעו כי הדבר אינו רלוונטי לאישום הסחיטה, והתביעה האזרחית היא מקום טוב יותר לבירור כזה. המנהל נחשב לקורבן ועדותו לא הייתה בלתי נתמכת, ובכך עומדת. עוד קבע בית המשפט העליון כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי היה קל מדי והחמיר את העונש לשנתיים מאסר, תוך שהוא דוחה את ערעורו של הסוכן ומקבל את ערעורה הנגדי של המדינה. השופט ט' אור, השופט א' גרוניס והשופטת מזא"ה הסכימו עם ההחלטה.