ע"א 24482-10-01

תקציר

מדינת ישראל ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר מצא אותה אחראית לנזקים שנגרמו למערערים, תומר מיכאל ואביו, יעקב מיכאל, כתוצאה מחקירת משטרה רשלנית. המערערים נחשדו בביצוע הצתה וקשירת קשר לביצוע פשע. במהלך חקירת המשטרה הפליל יוסי תמם, שנחשד גם הוא באותה עבירה, את תומר וטען כי ביצע את ההצתה לבקשתו של תומר. בעקבות גרסה מפלילה זו חקרה המשטרה את תומר, שהכחיש כל קשר לעבירה. כמו כן נקטה המשטרה במספר פעולות חקירה נוספות, בהן שחזור הפשע, הוצאת פלט שיחה מהטלפון של תומר ובדיקת תחנות דלק. על סמך הראיות שנאספו, העבירה המשטרה את תיק החקירה לפרקליטות המדינה, שהחליטה להגיש כתב אישום נגד תומר. עם זאת, במהלך המשפט הפלילי חזר בו תמם מגרסתו המפלילה וטען כי הפליל את תומר בלחץ החקירה. בעקבות זאת חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום ותומר זוכה. בית משפט קמא קיבל את גרסת המערערים וקבע כי חקירת המשטרה הייתה רשלנית, ולפיכך הורה למדינה לפצות את המערערים בגין הנזק שנגרם להם. המדינה ערערה על החלטה זו וטענה כי החקירה, גם אם לא הייתה מושלמת, הייתה סבירה בנסיבות העניין, וכי המשטרה לא פעלה באופן מגמתי או מתוך רצון להפליל אותה. המערערים, לעומת זאת, טענו כי חקירת המשטרה הייתה רשלנית וכי יש לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי. השופט קובי ורדי קבע כי חקירת המשטרה הייתה סבירה וכי אי ביצוע פעולות חקירה מסוימות אינו עולה כדי הרשלנות הנדרשת. לפיכך, ערעור המדינה התקבל וערעור המערערים נדחה. עם זאת, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה, המליצה השופטת למדינה שלא לעמוד על החזרת הפיצויים שכבר שילמה למערערים. השופטים ישעיהו שנלר ודפנה אבניאלי הסכימו עם החלטתו ומסקנתו של השופט ורדי.