ת"פ 14549-11-20

תקציר

בית המשפט החליט לבטל את הרשעתו של נאשם שהורשע תחילה בתקיפת בת זוגו, מתוך הכרה בנסיבות החריגות בהן יש בהרשעה פגיעה משמעותית בשיקומו ובפרנסתו. תקדים משפטי מבוסס קובע כי ביטול הרשעה נשקל רק במקרים בהם הפגיעה בשיקומו של הנאשם היא חמורה ומוחשית, וכאשר סוג העבירה מאפשר הקלה כזו מבלי לסתור שיקולי ענישה אחרים. במקרה זה, בית המשפט ציין כי בעוד שמעשה התקיפה היה חמור, מדובר באירוע חד פעמי שהתרחש בתקופה לחוצה בעיצומה של מגפת הקורונה, זמן קצר לפני גירושיהם של בני הזוג. הנאשם הפגין מאמצי שיקום משמעותיים, השתתף באופן פעיל בתוכניות טיפוליות ושמר על יחסים אישיים ומקצועיים יציבים. העסקתו היציבה בנתב"ג דרשה עבר פלילי נקי, ואי ביטול ההרשעה עלול לגרום לאובדן מקום עבודה, שיפגע בהתקדמותו. בהתחשב בשיקולים אלה, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה, לצד הטלת צו מבחן ועבודות שירות. כמו כן, נדרש הנאשם להימנע מכל התנהגות אלימה ולפצות את המתלונן, תוך מתן הוראות תשלום ספציפיות לצורך עמידה בדרישות. ההחלטה מדגישה את המטרה לתמוך במסע השיקום של הנאשם תוך התייחסות להשפעות הרחבות יותר על משפחתו, תוך הדגשת ההתחשבות הדקדקנית של הנסיבות הפרטניות על פני נוקשות ההרשעה. הנתבע קיבל על עצמו את תנאי פסק הדין, וזכות ערעור ניתנת תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי מרכז לוד.