רע"א 8900/13

תקציר

בית הדין הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול הצו המחייב גילוי מסמכים ועיון בהם. ערכאת הערעור נמנעת באופן מסורתי מלהתערב בהחלטות פרוצדורליות מסוג זה, אלא אם כן יש הפרה ברורה של החוק או סכנה לעוול. עיקרון זה חל גם על הליכי תובענות ייצוגיות, בהם הזכות לגילוי מסמכים צרה יותר אך עדיין חיונית לגישור על פערי מידע בין תובעים לנתבעים. במקרה זה, בית המשפט לא מצא סיבה לשנות את הצו הקיים לגילוי מסמכים, וציין כי התקיימו התנאים הנדרשים לצו כזה. למרות שהמשיבה רכשה מקרר של אמקור ולא דגם של אמנה, שני המוצרים נפלו בגדר תביעות הניצול לרעה של התובענה הייצוגית. בית המשפט קבע כי די בכך כדי להוות שאלות עובדתיות או משפטיות משותפות הרלוונטיות לקבוצה המעורבת, תוך עמידה ברף הראייתי הנמוך הנדרש לגילוי מסמכים. יתר על כן, נחיצותו של תצהיר לבקשות לגילוי מסמכים הוגדרה כבלתי רלוונטית, בהתאם לתקדימים קודמים של סדר הדין האזרחי. משכך, בוטל הצו הארעי לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי, והמבקשים חויבו לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין, תוך הדגשת עמדת בית המשפט בדבר שמירה על טוהר המידות הפרוצדורלית במסגרת התובענה הייצוגית.