ע"פ 388/08

תקציר

הערעור מערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שהרשיע את המערערת בעבירות של פריסה מחוץ לטריטוריה וחטיפה ממשמורת, ועל העונש שהוטל עליה - חמש וחצי שנות מאסר. המערערת ובן זוגה, מ', ניהלו מערכת יחסים חד-מינית והיו אימהות של ל', שנולדה להן באמצעות הזרעה מלאכותית. יחסיהם של בני הזוג עם אביה של ל', י', התדרדרו עם הזמן, וביניהם התגלע סכסוך בנוגע למשמורת על הילד. בסופו של דבר קבע בית המשפט לענייני משפחה כי למ' תהיה משמורת על ל', ואילו לי' יהיו זכויות ביקור. לאחר מכן הוציאו מ' והמערער את ל' מהארץ, בניגוד לצו בית המשפט לענייני משפחה, ולמרות התנגדותו של י'. תחילה נסעו לארה"ב, אחר כך לבולגריה ולבסוף לרוסיה, שם נשארו. בית משפט קמא הרשיע את המערערת בעבירות הנ"ל וגזר עליה חמש וחצי שנות מאסר. שופט ערכאת הערעור סקר את טענות המערער על הכרעת הדין, ואת ממצאיו העובדתיים והמהימנים של בית משפט קמא. השופט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא, שהתבססו על הראיות והעדויות שהובאו בפניו, לרבות מהימנותו של המערער. השופטת דחתה גם את טענותיה של המערערת באשר למידת מעורבותה בעבירות, ואת טענתה כי לא היה מקום להרשיעה בעבירת הפריסה החוץ-טריטוריאלית, וקבעה כי ראשיתה של העבירה בישראל ולכן היא מהווה עבירה מקומית. זאת ועוד, השופט קבע כי בצדק הרשיע בית משפט קמא את המערער בעבירת החטיפה ממשמורת לפי סעיף 373 לחוק העונשין, הגם שאישום זה לא צוין בכתב האישום. המשיב ביקש להרשיע את המערער בעבירה זו לפי סעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר לבית משפט להרשיע נאשם בעבירה הנראית לעין מן העובדות שבפני בית המשפט, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן. השופטת הסכימה כי התקיימו הדרישות להחלת סעיף זה, וכי המערערת לא נפגעה ביכולתה להתגונן. בהתייחסה לגזר הדין הכירה השופטת בחומרתן הרבה של העבירות, אך התחשב בגילה המתקדם של המערערת ובמצבה הבריאותי שלה, כמו גם של אמה, ובעדויות האופי שהובאו מטעמה. השופט הגיע למסקנה כי העונש שהטיל בית משפט קמא חמור מדי ויש להפחיתו. לפיכך הציע השופט לקבל את הערעור על גזר הדין בלבד, ולהפחית את תקופת המאסר בפועל לשלוש שנים. עמיתיו של השופט הסכימו עם הצעה זו.