ערר 85051/17

תקציר

הערעור דן במחלוקת על שומת היטל השבחה שהוצאה לנכס. המערערים טענו כי הוועדה המקומית לא הייתה מוסמכת לתת שומה שנייה בשנת 2017 בשל הערכה ראשונית שנערכה בשנת 2009. עוד טענו כי ניסיונותיהם לנהל משא ומתן מוסכם עם הוועדה המקומית במשך שבע שנים סוכלו. בנוסף, המערערים התייחסו לעסקה שנעשתה בנכס וביקשו לבחון אותה לצורך השומה, והתנגדו להיטל הנגבה בגין ממ"דים. ועדת הערר לא מצאה טעם בטענות המערערים. נקבע כי השומה משנת 2009 לא נערכה על פי חוק ולכן לא מנעה מהוועדה המקומית להוציא שומה חדשה בשנת 2017. יתר על כן, הוועדה לא מצאה כל ראיה לכך שהמערערים ניהלו שומה מוסכמת באופן אקטיבי, וכי השומה משנת 2009 אינה יכולה להיחשב כשומה חוקית של היטל השבחה. כך, נדחתה גם הטענה כי הוועדה המקומית מנועה על פי חוק מלהוציא שומה חדשה בשל חלוף שבע שנים. לגבי היסטוריית העסקאות של הנכס, השמאי המייעץ יבחן את פרטי המכירה ואת הרלוונטיות שלה לשומה. עוד הבהירה הוועדה כי ההיטל בגין ממ"דים נגבה רק על רכיב מכירת הנכס, דבר העולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת. גם טענותיהם החלופיות של המערערים ביחס לשומה נחשבו כנטושות, שכן הן לא הועלו במהלך הדיונים. לבסוף, הורתה הוועדה לוותר על הריבית על היטל ההשבחה שחבו המערערים בתקופה שבה היה תלוי ועומד הערעור. עם זאת, הריבית תצטבר ממועד מכירת הנכס, בפרט לגבי רכיב המכירה. עוד קבעה הוועדה כי יש לנכות את התשלום הקודם של המערערים בשנת 2014 מהסכום הכולל המגיע להם, ויתרת הסכום תהיה חייבת בריבית על פי החוק, למעט התקופה בה התקיים הערעור. ההחלטה התקבלה פה אחד בוועדת הערר.