LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"א 28263-07-22

פסק-דין שלום תל אביב -יפו

📋
מספר הליך28263-07-22
📂
סוג הליךת"א
📅
תאריך30 בדצמבר 2025
🏛️
בית משפטשלום
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםטחנת האבן קואופ בע"מ נ. גרינטי אוירי די בע"מ
👨‍⚖️
שופטיםאביים ברקאי

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי: ת"א 28263-07-22 טחנת האבן קואופ בע"מ נ' גרינטי אוירי די בע"מ** **1. עניינו של ההליך והמחלוקת העיקרית:** ההליך עוסק בתביעה כספית בסך 317,326 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת (טחנת האבן קואופ בע"מ) נגד הנתבעת (גרינטי אוירי די בע"מ). המחלוקת המרכזית נובעת מהסכם שיווק והפצה בלעדי שנחתם בין הצדדים ביום 6.7.2020. התובעת טוענת כי הנתבעת חבה לה סכום זה, בעוד הנתבעת טוענת כי התובעת הפרה את ההסכם וגרמה לה נזקים, וכן טוענת כי הסכימה לפנים משורת הדין לקבל חזרה סחורה בסך 76,000 ₪ לקיזוז. **2. העיקרון המשפטי המרכזי: הודאת בעל דין והתחייבות חוזית** נקודת המוצא של בית המשפט בפסק דין זה היא הודאת הנתבעת בקיום חוב והתחייבותה להשיבו, כפי שנעשתה ביום 13.4.2022 וב-24.4.2022 באמצעות הודעות דוא"ל שנשלחו על ידי מנהל הנתבעת. בית המשפט הדגיש כי אין ליתן משקל לניסיונות הנתבעת לחזור בה מהתחייבויותיה לאחר מכן, במיוחד כאשר ההודאה נעשתה לאחר שקילת הדברים ובאופן מודע. **3. כריתת חוזה מחייב: הצעה וקיבול** בית המשפט התייחס לעקרונות היסוד של דיני החוזים, ובפרט לדרישות הצעה, גמירת דעת ומסוימות. * **הצעה:** הודעת הדוא"ל של התובעת מיום 13.4.2022, אשר סיכמה את ההסכמות שהושגו בפגישה, נחשבה על ידי בית המשפט כהצעה מסוימת דיה. * **קיבול:** הודעת הדוא"ל של מנהל הנתבעת מיום 24.4.2022, אשר אישרה את ההצעה ("ההצעה מקובלת עלינו. החל מ1/7/22"), נחשבה לקיבול חד משמעי. * **גמירת דעת:** בית המשפט בחן את גמירת הדעת של הנתבעת באמצעות מבחן אובייקטיבי, תוך התייחסות להתנהלות הצדדים, התקופה שחלפה בין ההצעה לקיבול (11 ימים, המעידים על שקילה ולא על פזיזות), והיות הצדדים גופים מסחריים המקבלים ייעוץ משפטי. **4. חידוש: הודאת בעל דין כמקביל להסכם מחייב** החידוש המשפטי המרכזי בפסק הדין הוא ההתייחסות להודאת הנתבעת בחוב כאל הסכם מחייב בפני עצמו, אשר אינו תלוי בהכרח בהסכם ההפצה המקורי משנת 2020. בית המשפט הדגיש כי ההודאה, הקיבול, וההסכם שנשלח בעקבותיה (הסכם פשרה לסילוק חוב) – מהווים יחד בסיס משפטי מחייב לתשלום החוב. בית המשפט אף קבע כי "אין לשעות לניסיונות הנתבעת לשוב לאחור ולדון בהסכם הראשון שנחתם בין הצדדים בשנת 2020, כשהנתבעת עצמה הודתה בחוב בשנת 2022, זמן רב לאחר שתמו יחסי הצדדים." **5. טענות הנתבעת והתמודדות בית המשפט עימן:** * **הפרת ההסכם המקורי על ידי התובעת:** בית המשפט דחה את הטענה כי התובעת הפרה את הסכם ההפצה משנת 2020. הוא הדגיש כי הנתבעת לא העלתה טענות אלו במועד, אלא רק לאחר הודאתה בחוב בשנת 2022. בנוסף, ציין בית המשפט כי ההסכם המקורי כלל סעיף המאפשר סיום התקשרות בהודעה מראש, וכן כי הנתבעת לא הציגה ראיות מספקות לתמיכה בטענותיה לגבי היקף הנזקים. * **לחץ פסול:** הנתבעת טענה כי הודאתה בחוב נעשתה תחת לחץ. בית המשפט דחה טענה זו באופן נחרץ, תוך התייחסות לכך שההודאה נשלחה לאחר תקופת שקילה, שהצעת הפריסה לתשלומים כבר הוצעה בעבר, וחקירתו של מנהל הנתבעת בה לא עלו טענות לאיום או לחץ. * **קיזוז בסך 76,000 ₪:** בית המשפט דחה את טענת הקיזוז. הוכח כי סכום זה נובע מהסכם התחייבות לתשלום חוב בתיק הוצאה לפועל שנחתם עוד בשנת 2021. לפיכך, הודאת הנתבעת בחוב הנטען בשנת 2022 נעשתה לאחר שכבר הייתה מודעת לחוב זה, ולכן אין מקום לטענת קיזוז בדיעבד. **6. סעיף "הערה לפני סיום" - יישום עקרון נאמנות לדין החוזים:** בית המשפט התייחס לסעיף 15.1 בהסכם משנת 2020, המהווה "הסכם מסכם ומגבש". הוא קבע כי סעיף זה אינו גורע מההסכם שנכרת בשנת 2022, שכן הסכם זה עוסק בחוב ספציפי, ואין בו כדי לבטל או לשנות את ההסכם משנת 2020. הדבר מבטא את העיקרון כי הסכמים חדשים, הנכרתים כדין, גוברים על הסכמים קודמים או משלימים אותם, אלא אם כן נאמר אחרת במפורש. **7. הערכת נטל ההוכחה:** בית המשפט קבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה להפרכת הודאתה בחוב. טענותיה נטענו באופן כללי ולא פורטו לגבי כל רכיב ורכיב בחוב הנטען. לעומת זאת, התובעת הציגה כרטסת הנהלת חשבונות, אשר עליה ביססה את חובה. **8. חידוש משפטי נוסף: התנהלות "לפנים משורת הדין" כבסיס להתחייבות:** הנתבעת טענה כי הסכימה לקבל חזרה סחורה "לפנים משורת הדין". בית המשפט, בפירושו, הדגיש כי התחייבות, גם אם היא נבעה מגישה של "לפנים משורת הדין", עדיין מהווה התחייבות מחייבת, במיוחד כאשר היא מתועדת בכתב (גם אם בצורת הודעת דוא"ל). **9. סיכום והערכה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות המשפטית של הודאת בעל דין, במיוחד כאשר היא מתועדת בכתב (אפילו באמצעות דוא"ל) ונעשית על ידי נציג מוסמך של חברה. בית המשפט בוחן את ההתנהלות הכוללת של הצדדים, ולא מסתפק בטענות בדיעבד, במיוחד כאשר הן מועלות שנים לאחר מועד האירועים הנטענים. הנתבעת כשלה בהוכחת טענותיה, הן לגבי הפרת ההסכם המקורי והן לגבי טענת הלחץ, ובכך ביססה את התביעה נגדה, אשר נתמכה בהודאתה המפורשת.

חקיקה מקושרת

חוק החברותחוק החוזים (חלק כללי)חוק השליחות

ת"א 28263-07-22 טחנת האבן קואופ בע"מ נ. גרינטי אוירי די בע"מ, שלום (30.12.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית